#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לעשות מלאכה בר""ח?"	"מבואר בגמ' ערכין (י' ע""ב) ובגמ' חגיגה (י""ח ע""א) ובגמ' שבת (כ""ד ע""א) דמותר לעשות מלאכה בר""ח, אכן הקשו הראשונים מגמ' מגילה (כ""ב ע""ב) דמוסיפין עוד עליה בר""ח מפני שאין בה ביטול מלאכה, ש""מ דאסור במלאכה בר""ח, ויש בזה כמה תירוצים:<br>1) רוב ראשונים (רש""י ותוס' במגילה, טור) תירצו דהנשים אסורות במלאכה בר""ח [וממילא האנשים אינם צריכים למהר לחזור לבתיהם], וזהו העיקר תירוץ [ואע""פ שהב""ח חושש לשיטת ר""י דאף אנשים אסורים במלאכת כבידה וס""ל דאינו יכול לכוף אשתו [לשום מלאכה] ולמשרתו [למלאכת כבידה], מ""מ משאר הפוסקים אינו משמע כן אלא אלו שנוהגין שהאנשים אינם עושים מלאכה הוא מנהג בורות (פר""ח, שע""ת ס""ק ג', מ""ב ס""ק ב', ביה""ל ד""ה מנהג)]<br>2) הר""י תי' דמלאכה כבידה כגון לחרוש ולזרוע אסור אף לאנשים<br>3) תוס' בשבת (כ""ד ע""א) תירצו דהיה מנהג בעלמא שלא היו רגילין לעשות מאלכה בר""ח"	סימן תיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה זכו נשים ליו""ט דר""ח?"	"פרקי דר""א (פרק מ""ה) פי' בשכר שלא נתנו נזמיהן לעגל, ויש בזה כמה ביאורים:<br>1) הטור הביא בשם אחיו הרב יהודה דפסח כנגד אברהם, שבועות כנגד יצחק, סוכות כנגד יעקב, ור""ח כנגד השבטים, וכיון שחטאו ניתנו לנשותיהן [והקשה הב""י מהו לשון ניתנו הול""ל נשארו אצל נשותיהן, ותי' דעדיין לא ניתנו ראשי חדשים לישראל שיהיו אסורים במלאכה אלא שראוי היה להם ועכשיו שחטאו ניתנו לנשותיהן א""נ מתחילה היה ניתנו רק לאנשים ולא לנשים ועכשיו ניתנו לנשים]<br>2) הדרכ""מ (ס""ק א') הביא מאו""ז דבכל חודש וחודש האשה מתחדשת וטובלת וחוזרת לבעלה והיא חביבה עליו כיום החופה, וכשם שהלבנה מתחדשת בכל חודש והכל מתאוים לראותה כך האשה מתחדשת בכל חודש ובעלה מתאוה לה וחביבה עליו כאילו היתה חדשה [וכתב הרמ""א לקמן (סי' תכ""ו סע' ב') דמש""ה נוהגין לרקד כשמחת נישואין בשעת קידוש לבנה]<br>3) הפרישה (ס""ק א') הביא דלעתיד לבא הנשים הזקנות הצדיקות יחזרו לנעורותיהן כיוכבד ועל זה ניתנו להם ר""ח זכר לדבר"	סימן תיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה מלאכות אסורות לנשים לעשות בר""ח?"	"הרבינו ירוחם הביא דיש נוהגות שלא לעשות טוויה אבל השיג על מנהג זה וכתב דלא יעשו כל מלאכה, ואח""כ הביא דיש נוהגות שלא לעשות מלאכות להשתכר אבל עושות מלאכה בבית ועל זה כתב דאפשר דהכי קבלו עלייהו, והמחבר פסק דטוב להם שלא לעשות מלאכה, וכתב הרמ""א דאם יש להם מנהג שלא לעשות מקצת מלאכות אזלינן בתר המנהג, אמנם כתב המג""א (ס""ק ב' ע""פ המחה""ש) דהיינו דוקא כשהתנו בפירוש אבל קהל שנתקבץ מחדש וקבלו סתם אין להקל להם (מ""ב ס""ק ד'), ואשה שאין לה שום מנהג אע""פ שמשמע מרבינו ירוחם דאינה מחויבת לקבל על עצמה שום איסור מלאכה מ""מ משאר ראשונים מבואר דכל אשה צריכה לקבל על עצמה מנהג זה שלא לעשות איזה מלאכה אבל לגבי איזה מלאכות נכלל באיסור זה הכל תלוי במנהג (ביה""ל ד""ה והנשים), ובזה""ז נוהגין שלא לעשות תפירה (שבט הלוי ח""ו סי' נ') וגם אין עושין כביסה ביד אבל ע""י מכונה רשז""א מקיל והגרח""ק מחמיר אבל יש עצה שאיש יפעיל המכונה (אור לציון ח""ג פ""א אות א'), ומותר לייבש ע""י מכונה (אור לציון שם) (מ""ב דרשו), והערוה""ש (סע' י') כתב דרק הנשים בעלי בתים נוהגות איסור ולא הנשים העוסקות בפרנסה וצ""ל דכך קיבלו עלייהו שלא להפסיד פרנסתן, וכן מבואר מהא""א מבוטשאטש דכל המותר בחוה""מ מותר בר""ח וממילא דבר האבד מותר, וכן מצדד להתיר כביסה לצורך ר""ח דאפי' בחוה""מ יהא מותר אלמלא הסברא שלא יכנס מנוול לרגל, וכן מקיל בשאר תיקונים כעין כביסה"	סימן תיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש ב' ימים דר""ח?"	"הב""י הביא שהרוקח ס""ל דאסור בשתיהם אבל השבלי הלקט כתב דתלוי במנהג המקום, אמנם כתב הפר""ח דאפי' להשבלי הלקט אין להקל אלא ביום ראשון דר""ח דהוא תשלום חודש שעבר (מ""ב ס""ק ד') [והערוה""ש (סע' ה') הביא ראיה שעשו ר""ח ב' ימים מפסוק (שמואל א' כ' כ""ז) ""ויהי ממחרת החודש השניה"", שהוא יום שני לר""ח] {וכ""ת דראינו בר""ה (כ""ג ע""א) דיש איסור מלאכה לנשים ב' ימים דר""ח (לפי תוס'), יש לומר דהתם הוא ודאי ספיקא דיומא ובע""כ צריכים לפרוש ממלאכה לב' ימים אבל הכא מיירי כשאנו מקדשין ע""פ חשבון ואנן בקיאין בקביעי דירחא וודאי יום ב' דר""ח הוא ר""ח, ורק נוהגין קדושה גם ביום א' מפני שהוא יום שחל בו המולד וכמ""ש הרמב""ם (הל' קדה""ח פ""ח ה""ד) וטור וברכ""י (לקמן סי' תכ""ז), ובזה נחלקו הראשונים אם זה אסור מדינא או רק מצד המנהג (רא""י סורשר שליט""א), הא דכתב רש""י ב""מ (נ""ט ע""ב) דר""ג נפל על אפיו ביום ל' בחודש מלא י""ל דמיירי כשהיה ידוע לו דהיו מעברין את החודש א""נ מספק נופל על אפיו וכמ""ש לעיל (סי' קל""א) דנופל בין השמשות}"	סימן תיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בליל ר""ח?"	"המור וקציעה ס""ל דמותרים במלאכה דהוי בצינעא ולא נאסרה אלא מלאכת פרהסיא, אבל הביה""ל (ד""ה מנהג) מסיים דאינו יודע אם נהגו כדבריו, והא""א מבוטשאטש מקיל ליטול צפרניו בליל ר""ח [וגם מקיל אם התחיל בשוגג דאינו פוסק], אבל במ""ב דרשו הביאו מחוט שני (שבת ח""ד הל' ר""ח) והליכות שלמה (ר""ח פ""א סע' כ""ב) דנוהגות שלא לעשות מלאכה אפי' מלילה"	סימן תיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בבגדים בר""ח?"	"הגר""א לבש כובע של שבת בר""ח (מעשה רב אות קנ""א), וכן מבואר ביסוד ושורש העבודה (ש""ט פ""ב) דילבש בגד חשוב בר""ח {ונוהגין להקל}"	סימן תיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מברכין את החודש בשבת שלפני ר""ח?"	"המג""א (ס""ק א') הביא מיראים מנהג להודיע לעולם מתי ראש חודש (מ""ב ס""ק א') שיזהרו בכל הלכות החודש [מאו""ז משמע דקאי על הלכות ר""ח אבל ממחזור ויטרי משמע דקאי על מועדים בתוך החודש (מ""ב דרשו)] [ודוקא בשבת דאיכא רוב עם, וכן משמע מירושלמי סנהדרין פ""ה ה""ג (ערוה""ש סע' ח', שבלי הלקט, שערי אפרים ש""י סע' ל""ד)], וגם אומרים הנוסח מי שעשה נסים [דהיה מצוה ראשונה שנצטוו במצרים ועל כן מתפללים על הגאולה (לבוש סי' תכ""א)] [אמנם, כתב הבאה""ט (ס""ק א') בשם מנהגים דאין לומר תיבת ""בקרוב"" כדי שיהיא כ""א תיבות כנגד שם אקיק וכגימטריא א""ך טוב] ועוד תפילות (שעה""צ ס""ק א') כגון יחדשהו ואין זה תפילה בשבת אלא לסימן טוב ולתקות הגאולה אבל הערוה""ש (סע' ט') קורא תגר כנגד היהי רצון [והוא תפילת רב בכל השנה (ברכות ט""ז ע""ב)] דהוא בקשה לפרנסה בשבת ומסיים דאי איישר חילי אבטלינה אך קשה לשנות את המנהג וצע""ג"	סימן תיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעמוד בשעת ברכת החודש?	"כתב המג""א (ס""ק א') דנהגו לעמוד בשעת אמירת ר""ח יהיה ביום פלוני וכמ""ש שמצינו בקידוש החודש (מ""ב שם) והוסיף הערוה""ש (סע' ח') דמש""ה מודיעין המולד בשעה שמברכין החודש דפשוט דב""ד לא יקדשו החודש בלא ידיעת המולד [ואינה לעיכובא אם הציבור אינם יודעים זמן המולד (שערי אפרים ש""י סע' ל""ז)], ורע""א השיג על המג""א דאמרינן בר""ה (כ""ה ע""ב) דקידוש החודש הוא מיושב {אבל משמע דמודה לו לדינא דאומרים ר""ח פלוני יהיה מעומד}, ותי' המהרש""ם ע""פ האשכול דבכל מקום דכתיב ""לכם"" צריך עמידה, והאג""מ (או""ח ח""א סי' קמ""ב) תי' דהעם אמרו מקודש בעמידה, ויתכן דאפי' ב""ד עמדו אח""כ ואמרו מקודש בעמידה]"	סימן תיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה חדשים אין מברכין ברכת החודש?	"1) חודש תשרי דאין מברכין דכתיב בכסה ליום חגינו (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק א') [ועוד ביאר השעה""צ (ס""ק ב') דכיון דר""ח תשרי הוא יו""ט דר""ה אין צריך להזכיר זאת מקודם, ועוד ביאר הערוה""ש (סע' ט') דאינו יכול להזכיר ר""ח תשרי בלי ר""ה ואם נזכיר גם ר""ה יהיה שינוי משאר החדשים, ועוד לא נקרא א' תשרי ר""ח כלל אלא בשם ר""ה]<br>2) יש נוהגין שלא לברך לחודש אב מפני שהוא חודש של פורעניות (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק א'), אבל אנן נוהגין לברך חודש אב (שערי אפרים פ""י סע' ל""ה) [וכ""כ הדרכ""מ (סי' תקמ""ט ס""ק א') דיש נוהגין שלא לברך חודש אב דכתיב במספר ירחים אל יבוא, אבל כתב הגהות מרדכי (מו""ק סי' תתקל""ד) דאדרבה צריך לברך ישראל באותו זמן שהוא זמן מוכן לפורענות], ואומרים מנחם אב אע""פ שאינו מעיקר שם החודש (ערוה""ש אבה""ע סי' קכ""ו סע' ט""ז)"	סימן תיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים בשנת העיבור?	"אומרים אדר ראשון ואדר שני (ערוה""ש סע' ט'), וכן מבואר במ""ב לקמן (סי' תכ""ז ס""ק ג'), ודלא כרמ""א שם דס""ל דבאדר ראשון אומרים אדר סתם"	סימן תיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך לאחוז הס""ת בשעת ברכת החודש?"	"כתב השערי אפרים (ש""י סע' ל""ו) דהש""ץ אוחז הס""ת בידו בשעה שהוא מברך החודש, אבל בדיעבד אם שכחו לברך עד שכבר החזירו הס""ת לארון קודש כתב המקור חיים (סי' רפ""ד) שיברכו החודש בלא ס""ת, ועדיף טפי לברך את החודש במנחה (מ""ב דרשו)"	סימן תיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם טוב להתענות ערב ר""ח?"	"המג""א (ס""ק ב') הביא דכן נהגו קצת [ובפעם ראשונה יתנה דהוא בלי נדר (מ""ב ס""ק ד')], וטוב להשלים התענית עד הלילה, והכל לפי כח האדם [והמג""א הביא שהרמ""ע ס""ל דלעולם יקדים להתענות ביום הכניסה (היינו ב' וה') כדי שלא יתענה בכלל בזמן חידוש הלבנה (יד אפרים), והמקובל ר""י סרוק זצ""ל היה מתענה ביום המולד עד שהגיע המולד], ובודאי במקום שהוא נמנה בעשרה שמתענין וקוראים ויחל צריך להשלים תעניתו, ומיהו כתב תשובת הרמ""ע דצריך למהר בסעודת לילה שלא יכנס לר""ח מעונה (מג""א שם, מ""ב שם) [ואע""ג דקיי""ל דמתענה ומשלים היינו שמתענה עד שקיעת החמה אבל כל שנכנס לתחום שבת שוב אינו רשאי להתענות, וה""נ אחר צאה""כ אינו רשאי להתענות (פר""ח)], ותענית יום אחד לשלושים יום טוב לרפואת הגוף וע""כ יניחו לערב ר""ח ומ""מ לא יתכוין אלא לעשות רצון ה' (כה""ח ס""ק י'), והמ""ב מסיים בשם הספרים דאפי' מי שאינה מתענה מ""מ יראה לעשות תשובה ביום זה ולתקן את אשר עוות בכל החודש דומיא דערב ר""ה [ואם מתענה לבד בלא עשיית תשובה כמעט לא עשה כלום (כה""ח ס""ק י""א)]"	סימן תיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי מתענה כשחל ערב ר""ח 1) בשבת 2) בערב שבת?"	"1) מקדימין ליום ה' (ב""ח סי' תרפ""ו, מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ד') 2) המג""א (שם) ופר""ח ס""ל דמתענין בערב שבת וגם צריך להשלים [ולפי הרמ""ע לעולם מקדים ליום הכניסה], אבל המ""ב (שם) הביא משאר אחרונים דדוקא מי שאינו אומר סליחות מתענה בערב שבת אבל אם אומר סליחות יקדים ליום ה'"	סימן תיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה ימים אינם מתענים?	"אין מתענים ערב ר""ח אייר [מפני ניסן] (מ""ב סי' תכ""ט ס""ק י'), ערב ר""ח טבת [מפני חנוכה] (מ""ב סי' תרפ""ו ס""ק א'), ויש מנהגים שונים בערב ר""ח חשון (מקור חיים) [אבל ערב ר""ח תשרי מתענין אבל אין אומרים סדר יום כיפור קטן (אשי ישראל פל""ט סע' י""א)]"	סימן תיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם טוב לומר סליחות בערב ר""ח?"	"כתב המג""א (ס""ק ג') דהוא מנהג טוב לומר סליחות קודם תפילת מנחה אבל לא אחר מנחה דהוא כבר הגיע זמן ר""ח [וביאר הפר""ח בשם הרמ""ק דנקרא כיפור קטן לפי שבו מתכפרין עוונות כל החודש וכדאמרינן דהוא זמן כפרה לכל תולדותם ר""ל כל תולדות ימי החודש (מ""ב ס""ק ד')] וגם יאמר דברי כבושים קודם מנחה (מג""א סי' תקע""ט), אבל כתב המ""ב (שם) דנוהגין לומר הסליחות אחר מנחה [ובערב ר""ח אלול נוהגין לאומרה אפי' אלו שאין נוהגין בשאר חדשי השנה (מטה אפרים סי' תקפ""א סע' ג')]"	סימן תיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי הסליחות בערב שבת?	"כתב המג""א (ס""ק ג') בקצת מקומות אין אומרים סליחות במנחה כשחל בערב שבת {וזהו לשיטתו דס""ל דאין מקדימין ליום ה'}, אבל המ""ב (ס""ק ד') פסק דמקדימין לומר הסליחות ביום ה', וכ""כ הבאה""ט (ס""ק ג')"	סימן תיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בבית אבל 2) בבעל ברית וחתן?	"1) שו""ת יהודה יעלה (יו""ד סי' שנ""ג) ס""ל דיכול לאומרה חוץ מוידויים, אבל הדברי שאול (יו""ד סי' שע""ו) ורשז""א (הליכות שלמה ראש חודש) ס""ל דאין לאומרה דאינו מסדר התפילה (אשי ישראל פל""ט הע' כ""ח) 2) הגרח""ק ס""ל דאינו אומרה (אשי ישראל שם)"	סימן תיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה סליחות אומרים?	"עי' בפר""ח דהביא מנהג ירושלים לומר כמה פסוקים בתנ""ך ואח""כ לומדים מס' אבות ומדות ותמיד [אמ""ת] וכל ספר תהלים ואח""כ לומדים ספר ראשית חכמה, ע""ש, אמנם כתב הכה""ח (ס""ק י""ג) דהיינו ליחידי סגולה מהמון עם אבל מי שתורתו אומנתו לא יבטל מלימודו לומר סדר זה דבלא""ה ת""ת מכפר עם התשובה {ונראה דמש""ה אין נוהגין בישיבות לאומרה}"	סימן תיז סעיף א		
